משנה תורה, מצוות לא תעשה א׳

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

1 ספר המצוות פתח ↗

היא שהזהירנו מהאמין באל אחר זולתו. והוא אמרו יתעלה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. וכבר התבאר בגמרא מכות דף כ"ג: שלאו זה מכלל תרי"ג מצות, והוא אמרם שם תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני וכו', כמו שבארו במצוה ראשונה ממצות עשה. וישמע יתרו, מדע הלכות יסודי התורה פ"א:

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא נַאֲמִין בֶּאֱלֹהַּ בִּלְתִּי ה' לְבַדּוֹ – שֶׁלֹּא נַאֲמִין אֱלֹהִים זוּלָתִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ ג לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, וּפֵרוּשׁוֹ, לֹא תַּאֲמִין אֱלֹהַּ אַחֵר זוּלָתִי. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן ז"ל שם לֹא תִּמְצָא לְעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב אֱלֹהִים אֲחֵרִים רַק עַל הַאֲמָנַת הַלֵּב, אֲבָל עַל הָעֲשִׂיָּה לֹא יֹאמַר לְעוֹלָם לֹא תַעֲשֶׂה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי לֹא תִּפֹּל בִּלְשׁוֹן עֲשִׂיָּה אֲחֵרִים. וְיָפֶה דִּקְדֵּק ז"ל קהלת י יב דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן. וְזֹאת הַמִּצְוָה הִיא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל ספרי במדבר טו כב כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּאִלּוּ כָּפַר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאֶחָד הַמְקַבֵּל בֶּאֱלֹהַּ לְשׁוּם דָּבָר זוּלָתִי הַשֵּׁם לְבַדּוֹ, אוֹ הָעוֹבֵד אוֹתוֹ דָּבָר כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, כְּלוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹבְדִין אוֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, אִם יַעַבְדֶנּוּ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת יְדוּעוֹת שֶׁהֵן זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָיָה, עָבַר עַל לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְנִסּוּךְ וְזוֹרֵק דָּבָר אֶחָד הוּא, וּמִתְחַיְּבִין בִּזְרִיקָה כְּמוֹ בְּנִסּוּךְ. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ נִגְלֶה וְיָדוּעַ. פְּרָטֶיהָ, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאִם קִבֵּל בֶּאֱלֹהַּ אֶחָד מִכָּל הַנִּבְרָאִים, וַאֲפִלּוּ מוֹדֶה שֶׁהקב"ה שׁוֹלֵט עָלָיו וְעַל אֱלֹהוּתוֹ, עוֹבֵר עַל לֹא יִהְיֶה, וּמָה הַדָּבָר שֶׁנִּקְרָא דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ וְשֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, וְאִם עֲבָדָהוּ דֶּרֶךְ בִּזּוּי וַעֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ מַה דִּינוֹ, וְאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּכָל הָאֱלֹהוֹת, עַד הֵיכָן מִתְפַּשֵּׁט אִסּוּרָן, כְּעִנְיָן מָה שֶׁאָמְרוּ ז"ל ע"ז נא, א דְּשׁוֹבֵר מַקֵּל לְפָנֶיהָ בִּכְלַל זוֹבֵחַ הוּא. וְכֵן מָה שֶׁאָסְרוּ ז"ל שבת קמט, א לִקְרוֹת בְּסִפְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַמְחֻבָּרִים בְּעִנְיְנֵי עֲבוֹדוֹתֶיהָ, אוֹ בִּדְבָרִים בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים שֶׁלָּהּ, כָּל שֶׁגּוֹרְמִין לְהַאֲמִין בָּהּ בְּשׁוּם צַד, וְאִסּוּר הִרְהוּר הַלֵּב אַחֲרֶיהָ, וְדִין יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבָדָהּ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת מַה דִּינוֹ, וְאִם קִבְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ וְחָזַר תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, חַיָּב, ב"ב קכט ב שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּזֶה תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר כְּדִבּוּר, וְהוּא הַדִּין בְּעִנְיַן קִדּוּשִׁין. וְהָעוֹבְדָהּ מֵאַהֲבָה, שֶׁחִבֵּב אוֹתָהּ צוּרָה לְרֹב יָפְיָהּ אוֹ מִיִּרְאָה שֶׁלֹּא תָּרֵעַ לוֹ וְלֹא שֶׁיְּקַבְּלָהּ בֶּאֱלֹהַּ, וְכֵן הָעוֹשֶׂה לָהּ כִּבּוּדִים, כְּגוֹן חִבּוּק, נִשּׁוּק, סָךְ, מַלְבִּישׁ, מַנְעִיל מַהוּ דִּין אִסּוּרוֹ. סנהדרין ס, ב סא, ב וְדִינֵי בִּטּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה כֵּיצַד, וְהַחִלּוּק בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה דְּיִשְׂרָאֵל לַע"ז דְּעוֹבֵד גִּלּוּלִים בְּעִנְיַן בִּטּוּלָהּ, וְאִסּוּרֵי הֲנָאָה שֶׁל ע"ז עַד הֵיכָן, וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין תָּלוּשׁ הַנֶּעֱבָד לִמְחֻבָּר מֵעִקָּרוֹ, וּמֵאֵימָתַי הִיא נַעֲשֵׂית ע"ז, וְדִין מְשַׁמְּשֵׁי ע"ז, וְאִם בִּטֵּל הִיא מָה יְהֵא בִּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, ע"ז נב, ב וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ מַה דִּינוֹ שם כט, ב, וַע"ז שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ, וְהַהַרְחָקָה מֵעוֹבְדֶיהָ בְּיוֹם עֲבוֹדָתָהּ וְסָמוּךְ לוֹ, וְהַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָנוּ לִמְכֹּר לָהֶם לְעוֹלָם מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ קְלוֹנָהּ, וְהַרְחָקַת עִיר שֶׁיֵּשׁ ע"ז בְּתוֹכָהּ, וְיֶתֶר רֹב פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בַּמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל זֶה, וְהִיא עֲבוֹדָה זָרָה. ב, א י, ב וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָבַד ע"ז כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ, אוֹ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ, בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה נִסְקָל, וּבִשְׁגָגָה חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְזֹאת הַמִּצְוָה הִיא מִכְּלַל הַשֶּׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בִּכְלָלָן. סנהדרין נו, א אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, חִלּוּקִין יֵשׁ בִּפְרָטֶיהָ בֵּין יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְהַכֹּל מְבֹאָר שָׁם בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וּמִן הַחִלּוּקִין שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת בְּעִנְיַן הַמִּצְוֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל הַכֹּל הוּא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יִתְחַיֵּב לְעוֹלָם בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה, וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת אֵין צְרִיכִין הַתְרָאָה. לְפִי שֶׁאֵין חִלּוּק בָּהֶן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד. וְכֵן יִתְחַיְּבוּ גַּם כֵּן בְּהוֹדָאַת פִּיהֶם. מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ עֵדִים. וְעוֹד יֵשׁ חִלּוּק אַחֵר, כִּי הָאֻמּוֹת בְּעָבְרָם עַל כָּל אַחַת מִמִּצְוֹתָם יִתְחַיְּבוּ לְעוֹלָם מִיתָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חז"ל שם נז, א אַזְהָרָתָן זוֹ הִיא מִיתָתָן, וְיִשְׂרָאֵל יִתְחַיֵּב פְּעָמִים קָרְבָּן, פְּעָמִים מַלְקוּת, פְּעָמִים מִיתָה, וּפְעָמִים אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּכָל אֵלֶּה, אֶלָּא שֶׁהוּא כְּעוֹבֵר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.

1 מצוה ראשונה ממצוות לא תעשה, שלא לעלות במחשבה שיש שם אלוה זולתי ה', שנאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי" שמות כ,ב; דברים ה,ו.